בחודש אפריל 2018 היה עתיד להתקיים טיול מוע … בחודש אפריל 2018 היה עתיד להתקיים טיול מועמדים למחזור הבא במכינת "בני ציון" (טיול גיבוש עבור המחזור הבא של המכינה, אז תלמידי יב). מסלול הטיול ואופיו השתנו מספר פעמים לקראת היציאה לדרך וזאת בעקבות תחזית מזג אוויר מדאיגה וחששות שעלו מצד ההורים וחניכי המכינה אז שהיו האחראים על הטיול.
ב26.4.18 נכנסה קבוצה של כ-25 חברים להמשכו של המסלול בו אנו נמצאים, נחל צפית. זאת כנגד אזהרות ברורות ממספר כיוונים מוסמכים בניהם סגן מפקד חילוץ דרום ערבה, שבתו גם יצאה לטיול.
בעודם מטיילים בירידות בחלק הצר של הנחל תפס את הקבוצה שיטפון עוצמתי. בטיול נהרגו תשע חניכות וחניך- צור, שני, אלה, מעיין, עדי, אגם, יעל, גלי, רומי ואילן. חניך וחניכה נוספים נפצעו פציעות חמורות. לאחר המקרה, התבררו עוד ועוד פרטים מדאיגים לגבי המקרה שמצביעים על קו ברור של התעלמות מרמזורים אדומים מובהקים. על החניכים, שהיו חניכי יב המועמדים לשנת מכינה התנערו מאחריות הן משרד החינוך והן משרד הביטחון.
את כאב המשפחות אין להחזיר, אבל בעודנו מטיילים במקום זה מחובתנו לזכור את המקרה, לא לתת לו לדעוך לקראת האסון הבא, ובעיקר לעשות בדק בית:
מהן הנקודות בחיים שלי בהן אני האחראי/ת? האם אני עושה את הנדרש ממני בטיחותית במילוי התפקיד? מציב/ה משני בטיחות? עושה כמיטב יכולתי להיות ראוי/ה לאמון שנותנים בי?האם נתקלתי בסיטואציות בחיי בהן התעלמתי מאזהרות? נהגתי כאילו אני יודע/ת טוב יותר? כל יכול/ה?
אסון נחל צפית, שלא היה צריך לקרות, קרה בגלל חטא היוהרה. הטוב ביותר שביכולתנו לעשות למענם היום, הוא לדרוש שהעוול שנעשה לא יוכל לקרות שוב.
יהי זכרם ברוך וול שנעשה לא יוכל לקרות שוב.
יהי זכרם ברוך
|
Description
|