|
תל-שמאם, שהתנשא בעבר אל מול נקודת תצפית זו … תל-שמאם, שהתנשא בעבר אל מול נקודת תצפית זו, מזוהה על ידי ארכיאולוגים כעיר המקראית "דבשת" הנזכרת בספר יהושע. (פרק י"ט, פסוקים י', י"א): וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלָן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְנֵי יִקְנְעָם". בסוף שנת 1925, חברת "הכשרת היישוב" רכשה אדמות באזור ממשפחת טועני, ערבים נוצרים, שחיו בביירות והיו מקורבים למשפחת סורסוק, שהיו בעלי הקרקעות ברוב עמק יזרעאל. חברת "הכשרת היישוב" בנתה צריף גדול על תל-שמאם לשימוש השומרים. בתחילת שנת 1927 הגיעו מנהלל מספר בחורים ובחורה אחת, מחברי ארגון א', לימים ממייסדי כפר יהושע, והתיישבו על התל. כעבור זמן הצטרפו
לתל-שמאם חברים נוספים מארגון א'. באביב של אותה שנה, העבירו חברי הקבוצה את הצריף מתל-שמאם למרכז הכפר. צריף זה היה המבנה הראשון בנקודת הקבע של הכפר, וסביבו
הוקם המושב כפר יהושע. במשך שנים, השתמשו חקלאי כפר יהושע באדמת התל – "חירבה" – לטיוב אדמתם, בלי מודעות
לארכיאולוגיה ולשרידים שהיו בתל. וכך, מחוסר מודעות, נעלם התל. דים שהיו בתל. וכך, מחוסר מודעות, נעלם התל.
|
Description
|
