|
בית אמרי של בית שני? מערה - מערת של בית רא … בית אמרי של בית שני? מערה - מערת של בית ראשון? בית אומר הערבית.
ע"פ המסורת המוסלמית פה ממוקם קברו של אמיתי אביו של יונה הנביא. ישנה מסורת נוצרית שמצביעה כאן על קברו של מתיה הקדוש
בשנת 2011 התגלתה גלוסקמה בת כ 2000 שנה, עליה חקוקה הכתובת: "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי". יש המשערים כי "בית אמרי" הוא יישוב יהודי עתיק שהתקיים באזור בית אומר, וכי השם הערבי משמר את שם היישוב הקדום.
מתוך רשות העתיקות:
הגלוסקמות הן תיבות אבן קטנות ששימשו יהודים לקבורה משנית של עצמות; הן נפוצו בקברים בארץ-ישראל למן שלהי המאה הראשונה לפנה"ס ועד לראשית המאה השנייה לסה"נ. חזיתה של הגלוסקמה שנמצאה מעוטרת בדגם צמחי מסוגנן ומעליו כתובת ארמית ארוכה, בכתב היהודי:
מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי (אפשרות קריאה נוספת היא: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי)
בסיכום מחקרם של ד"ר בועז זיסו ופרופ' יובל גורן, הם כותבים: "חשיבותה העיקרית של הכתובת הינה בכך שהיא מציינת את ייחוסה של הנקברת - מרים ברת ישוע – אל משפחת קיפא, תוך ציון הזיקה למשפחת כוהנים ממשמר מעזיה מבית אמרי". קיפא הוא שם אביו של ישוע, וסבה של מרים. מנוסח הכתובת ניתן ללמוד שהוא נמנה עם משפחת כוהנים מפורסמת שפעלה במאה הראשונה לסה"נ. אחד מבני המשפחה, הכהן הגדול יהוסף בר קיפא, התפרסם במיוחד בזכות מעורבותו בפרשת משפטו וצליבתו של ישו.
מעזיה / מעזיהו, הוא האחרון בכ"ד משמרות הכהונה ששירתו במקדש בירושלים. רשימת המשמרות שנקבעו בימי דוד המלך מופיעה במקרא בספר דברי הימים א (דברי הימים א, כד, יח). ברשימת החותמים על האמנה בימי נחמיה נזכרים בין השאר: "מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים" (נחמיה י, ט). זו הפעם הראשונה ששם המשמר מעזיה מופיע בממצא האפיגרפי מימי הבית השני. מן הכתובת ניתן לראשונה ללמוד שמשפחת קיפא השתייכה למשמר מעזיה.
שמות משמרות אחרים, כגון אביה, אלישיב, בלגה, דליה, הקוץ, שכניה, חזיר, יהויריב, יכים (יכין), ישבאב, ידועים מן המקורות ההיסטוריים והאפיגרפיים של תקופת הבית השני, ובכלל זה מכתובות שהתגלו בקברים.
את הסיומת "מבית אמרי" ניתן לפרש בשני כיוונים:
האפשרות הראשונה היא שבית אמרי היא שמה של משפחת כוהנים - בני אמר (עזרא ב, לו-לז; נחמיה ז, לט-מב) שעל צאצאיהם נמנו אנשי משמר מעזיה.
האפשרות השנייה היא שמדובר במקום מוצאה של הנקברת או של המשפחה כולה. יתכן ששם היישוב הקדום השתמר בשמו של הכפר בית אומר שבצפון הר חברון. בכפר זה ובח'ירבת כופין הסמוכה, אותרו שרידי יישוב יהודי מימי הבית השני ומזמן מרד בר-כוכבא.
לאור הכתובת שעל הגלוסקמה מתבקש עתה לבחון את הקשר בין השמות קיפא – משפחה נודעת שהתגוררה אולי בבית אמרי / בית אומר – לבין ח'ירבת כופין, שאולי משמרת את שמה של משפחת קיפא.
http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?module_id=&sec_id=25&subj_id=240&id=1848 &sec_id=25&subj_id=240&id=1848
|
Description
|
