|
המילה "מבדד" היא תרגום של המילה לאורה מיוו … המילה "מבדד" היא תרגום של המילה לאורה מיוונית עתיקה, כינוי למערכת מערות המשמשות להתבודדות של נזירים. כינוי לאותם כוכים אותם אנו רואים בטיולינו במדבר יהודה לצד המנזרים המפוארים.
מנזר קטן שהוקם בשנת 538 לספירה והוא עומד על תילו עד היום.
לפי מקור אחד, במנזר גר הרונימוס שתרגם את התנ"ך ללטינית. הרונימוס גם כתב במקום את תרגומו הלטיני לכתביו של אוזביוס על עריה של ארץ ישראל (כולל המזרחית) ואף הוסיף הערות משלו.
להרונימוס בסוזכים מיוחסת האגדה על האריה, המיוחסת גם לגרסימוס ממנזר דיר חג'לה. על פי האגדה, הרונימוס, בעת שישב בסוזכים, ראה אריה עם קוץ ברגלו ושלף לו את הקוץ. כאות תודה לכך, נצמד אליו האריה עד סוף ימיו, הגן עליו וצד לו אוכל. לאחר מותו של הרונימוס, בכה האריה עד שמת אף הוא.
לפי מקור אחר, מבדד הסוזכים, הוא כינוי לקפלה עתיקה, במפגש נחל עמוס עם נחל תקוע. כל הידוע לנו על המקום הוא מספרו של נזיר בן המאה ה-6, קירילוס, יליד בית שאן, שחי במדבר יהודה וכתב ספר שבמסגרתו מובאות מספר ביוגרפיות על חיי נזירים במדבר, בינהם חיבורו של קירילוס - "חיי קיריאקוס".
את מבדד הסוזכים בנה קיריאקוס הזקן,בן קורינתוס, שחי במקום בסה"כ כ-15 שנים מחייו. קיריאקוס היה נזיר מן המניין במנזר חריטון אשר במעלה נחל תקוע, בואכה פאתי בית לחם. לאט לאט התפרסם ושמו נישא לכל עבר בזכות סגולות המרפא בהן ניחן. נידכאים, חלכאים, מוכי מחלות וגורל עלו אליו לרגל וביקשו מזור לתחלואיהם. קיריאקוס נקרע בין הייעוד אותו הועיד לעצמו - חיי פרישות והתבודדות ובין הייעוד והצו החברתי להיות מרפא. לבסוף הוא קץ בחיי הסלב ההומים במנזר חריטון, ירד כ-16 קמ' במורד נחל תקוע ושם הקים מבדד שידוע אז כמו היום בשם מבדד הסוזכים. מקור השם סוזכים אינו ידוע. כך חי לו קיראקוס הזקן במבדד הסוזכים כאשר נזיר צעיר מחריטון פוקדו מידי פעם ודואג למחסורו. מקץ שבע שנות בדידות במבדד הפצירו הנזירים מהמנזר העליון בקיראקוס לחזור למנזר חריטון לנוכח מגיפת הדבר שהשתוללה באזור.
קיראקוס חוזר לחריטון ומקבל את לאורת המערה העליונה, הלאורה הנחשבת ביותר שבחריטון, אות להערכה ולכבוד שרחשו לו חבריו. מקץ שנתיים, קץ שוב קיראקוס בהמולת מנזר חריטון, וירד לסוזכים לשבע שנות בדידות נוספות. בתקופה זו מבקרו קירילוס, שמגיע למקום בהנחיית הנזיר ששימש את קיראיקוס. הוא מספר על קפלה נטועה על מדרגת סלע, שמתחתיה מערה, בור מיים קטן וגינת ירק. לפי תאור זה מזוהה מבדד הסוזכים בימינו.לפי קירילוס, על הגן שמר אריה צעיר המציית למוצא פיו של קיריאקוס ומונע מעבר זרים.קירילוס מספר על נזיר חסון ובריא, הניזון מבצלי צמח מדברי ששיוכו בימינו אבד, אך כנראה מדובר בעירית, בצל רעיל במקצת שלא כולם יכולים לעכלו מבלי ליפול למשכב. קיראיקוס מספר לקירילוס את תולדות חייו (למרבה הפלא הפגישה ארכה שעה קלה בלבד) והוא מפרסמם בספרו.
שנתיים לפני מותו חוזר קיריאקוס לחריטון. בן 106 היה במותו (בערך שנת 550 אם אינני טועה).
ספרו של קירילוס תורגם לאחרונה לעברית: קירילוס מסקיתופוליס,חיי נזירים במדבר יהודה , מבוא ותרגום לאה די סגני, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס"ה 2005 .
מחקרים מעניינים על מנזרי מדבר יהודה כתב יזהר הירשפלד המנוח. ספרו: יזהר הירשפלד, נזירים ומנזרים במדבר יהודה בתקופה הביזאנטית, ירושלים : אריאל, 1999. ה בתקופה הביזאנטית, ירושלים : אריאל, 1999.
|
Description
|
