בית אליעזר בן יהודה רחוב אתיופיה-11
מתוך עמוד ענן
808 מ'
תקציר
בית זה בו התגורר אליעזר בן יהודה ברחוב אתיופיה הינו ביתו השני של אליעזר בן יהודה. אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה עולו יחדיו מרוסיה ב-1881 והגיעו לדור בירושלים, אליעזר עברת את שם משפחתו מ-פרלמן ל-בן יהודה. בתחילה התמקמו הזוג בעיר העתיקה, ובשנים הבאות התפרסם בן יהודה כפעיל ללא לאות במה שהחל אז כשליחות ובהמשך למפעל חיים, היא עבודת הקודש של הנחלת השפה העברית לתושבי וילדי ירושלים. בשנת 1891 נפטרה דבורה בדמי ימיה והשאירה אחריה חמישה יתומים קטנים, מכה קשה ניחתה על ראשו של אליעזר והוא התהלך אבוד בצער וביגון, אחות אשתו היא גיסתו ביילא מיהרה לבוא לעזרתו בטיפול בילדים הרכים שנשארו יתומים מאם, אך מנת הסבל והיגון לא הסתיימה, ושלושה מתוך חמשת הילדים, נפטרו תוך חודשים ספורים ממחלת הדיפטריה. ההתמודדות הקשה קירבה את השנים ולבסוף נישאה ביילא לבן יהודה, וכיאה לזוגתו של בן יהודה, עברתה גם היא את שמה לחמדה. לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הבחינו יהודים אמידים מאנגליה שסייעו לעליית יהודים לא"י, בפועלו של בן יהודה להחייאת השפה העברית, ומצאו בה מטרה נאה, ועל כן העניקו לבן יהודה סכום נכבד של 5,000 פרנקים לסייע בפועלו כפי שימצא לנכון. בתרומה זו, שכר בן יהודה בית חדש ומרווח מחוץ לעיר העתיקה, ברחוב ציורי ויפה בה שכנה הכנסייה האתיופית ממש ממולה, ובסמוך לרחוב הנביאים. הבית המרווח היה בית דו-קומתי ובו חצר וגן ירק, ואף צריף קטן לשומר. את הצריף הפכה חמדה לתא אמבטיה, את המים לאמבטיה סיפק בור סמוך ממנו נשאבו המים בעזרת צינור. בקומה השנייה של הבית שכן חדר העבודה בו העביר בן יהודה שעות רבות, את קירות החדר אפיינו מדפי הספרים העמוסים עד לתקרה. במרכז החדר עמד שולחן עבודה גדול, עליו ניתן היה למצוא בדרך כלל כמה ספרים הפתוחים בהם קרא בן יהודה במקביל. באותה תקופה עבד בן יהודה על כתיבת המילון העברי הראשון. ובצהריים היה עובד או נח מעט בגינת הבית, באותה תקופה היה גם עורך של מספר עיתונים את כגון, 'הצבי', 'האור' ו'השקפה'. ובסופי שבוע היה מארח בבית את חבריו ומכריו. הזוג בן יהודה התגורר בבית עד שנת 1921 אז החליטו הזוג בן יהודה לעבור להתגורר בשכונת תלפיות, חודשים ספורים לאחר שעברו לתלפיות, נפטר בן יהודה, והוא רק בן 64, אלמנתו חמדה המשיכה להתגורר בתלפיות עד סוף חייה.
עד כאן מה שמלמדים בבית הספר אבל מי שקרא את כתביו ואת מה כתבו עליו רבני הישוב דאז צריך לדעת עוד כמה דברים..
בילדותו היה לתלמיד ישיבה ויצא מהדרך. בהגעתו לארץ ישראל ניסה להתחזות לאדם דתי ובכך להתקבל אצל הקהילה בתוך החומות אך מאחר שלא הצליח להסתיר את דעותיו הכפרניות הוא הוחרם מספר פעמים על ידי רבני א"י מאחר שגרם נזק גדול בפירסום דברים שעוררו זעם אצל שונאי ישראל.
לא הסכים עם אשתו מלבד עברית וגם בזה צר רב בביתו. היה מכניס אורחים רק בשבתות וימי כיפור על מנת להראות כמה הוא אפיקורס. גנב את הכסף של תושבי הישוב היהודי ע"י הוצאת שם רע עליהם בחו"ל.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, גיגוי
תאריך עדכון: 5/2/2024 11:07:30
קישורים חיצוניים
